לבקש ולקבל – סודות ההגשמה
כשמתעוררת בנו תשוקה להגשמה היא בדרך כלל מופיעה כמחשבה שמובילה לרצון לעשייה. כשמופיעה התשוקה, נדמה לנו שהרגע בו היא נולדה הוא רגע הופעתה במודע שלנו כמחשבה. הרגע שבו נוצר החיבור הזה של התשוקה למחשבה המודעת גורם לנו להאמין שעלינו לעבוד קשה כדי שהתשוקה תתגשם. שעלינו לצעוד עוד דרך ארוכה לפני שנראה את ההתגשמות של התשוקה.
עלינו להבין שהמומנטום האמתי של התשוקה התחיל הרבה לפני רגע הגעתה למודע. בשלב בו מגיעה התשוקה למודע, נמצא תהליך ההגשמה כבר בעיצומו. חשוב שנבין את הדבר כדי שנהיה ערים לעובדה שמבחינת המקור האנרגטי שבתוכנו, המומנטום של הגשמתנו בעולם החומר, נמצא בשלב מתקדם, גם אם אנו לא מודעים לזה. גם אם נדמה לנו שאנו בכלל לא יודעים מה התשוקות שלנו וגם אם נדמה לנו ששום דבר לא באמת מתגשם כפי שביקשנו.
הרגע הזה בו מגיעה התשוקה למודע הוא רגע חשוב וקרוב לרגע ההגשמה. אז למה לא כל התשוקות שלנו מתגשמות?
המחשבה שעלינו לעבוד קשה כדי שתשוקותינו יתגשמו, מאטה את תהליך ההתגשמות.
פעמים רבות התשוקות לא מתגשמות משום שאנו מסתירים אותן מאחורי המציאות המוכרת.
האנרגיה עצמה כבר הפכה למחשבה ולתשוקה, אם לא נפריע לה היא גם תתגשם.
כשנדע לאפשר לאנרגיה לעשות את דרכה להתממשות – נבין את סוד ההגשמה.
תדר – פוטנציאל שיכול להפוך להגשמה.
כל מה שאנו רואים, חשים, מריחים, היה פעם תדר שנקלט על ידי הבורא. אנו יכולים להיות בוראים מתוך כוונה מודעת, אם נדע להתחבר לתדר הבורא המקורי שהוא מה שהיינו עוד לפני שהפכנו לגוף פיזי.
כשאנו הופכים לאחד שמשקף את ההוויה הלא פיזית, המקורית, שהיא מה שאנחנו עוד מלפני ההתגשמות הפיזית, אנו מתחברים לעוצמה, לבהירות ולאנרגיה שהן ההשראה לפעולה שלנו בעולם.
כשאנו מבינים שהיינו מקור אנרגטי עוד לפני שהתגשמו בגוף ושהמקור הזה נמצא בנו גם כעת, מתרחבת היכולת שלנו להכיר בכך שהכוח הלא פיזי הזה שבתוכנו, אחראי במידה רבה על תהליכי ההתחדשות שלנו במרחב החומרי.
המקור האנרגטי הזה מזין אותנו כל הזמן. פעמים רבות אנו שוכחים שהכוח האנרגטי העוצמתי הזה קיים בתוכנו ולכן אנו לא מקדישים זמן כדי להתחבר לתדר הזה, למקור שבתוכנו. אנו עסוקים בעשייה שלא מחוברת למקור ולכן היא דורשת מאתנו מאמץ רב. אנו עסוקים בלהשוות את העשייה שלנו לעשייה של אחרים ולכן אנו בעצם מסתפקים בסטנדרטים מאוד נמוכים של עשייה ושל חוסר שמחה.
אנו מסכימים לחוש רגשות נמוכים, אנו רבים עם אחרים ונמצאים בסבל בשל דברים חסרי משמעות. במשך כל הזמן הזה אנו בעצם מתעלמים ומתכחשים לכוח האמיתי שלנו שהוא הסיבה לכך שבחרנו לבוא לכאן מלכתחילה.
כאשר איננו מרגישים עוצמתיים, מלאי תשוקה, שמחים, יודעים, אוהבים.
כאשר איננו מרגישים שאנו מקור החיים ושמקור החיים נמצא בתוכנו, אנו בדרך כלל מאשימים מישהו אחר באחריות לכך לדוגמה, הורים שלא נתנו לנו מספיק אהבה כשהיינו קטנים. אנו באשליה שהמקור האנרגטי שלנו מצוי באנשים הסובבים אותנו. אנו מייצרים נזקקות שאותה אנו מעבירים מהורינו לבני הזוג שלנו, לחברנו וכן הלאה. אנו מצפים שאחרים יהיו מקור הכוח שלנו, מקור חיצוני שמספק לנו את אנרגית החיים.
כשאנו מבינים שהמקור האנרגטי הזה נמצא בתוכנו, עובר הפוקוס שלנו להתכוונות פנימה אל התדר, אל הסיגנל של המקור שלנו. הכיול שלנו עם התדר גורם לכך שאנו יכולים לקלוט את הסיגנל המדויק שלנו, לקבל ולשמוע את הידע שמשודר אלינו כל הזמן.
כשאנו מחוברים לתדר של המקור, שהוא מה שאנו ואשר נמצא בתוכנו, מתחילה לעלות תשוקה. המקור שולח לנו כל הזמן זרמים חזקים של אנרגיה אשר באים לידי ביטוי כתשוקות אשר נושאות בתוכן את סימני ה DNA האישי שלנו. את היעוד המדויק לנשמה שלנו.
כל מה שהיינו לפני גוף החומר, מתרחב מעצם היותנו חשופים לחיים עצמם. אנו מתרחבים באופן תמידי דרך המפגש שלנו עם הרצוי והלא רצוי. אנו הופכים למי שאנו בגלל החלק הפיזי שבנו שחוקר את מה שהוא חוקר בתוך ההתנסות היומיומית שלנו.
ההוויה הפנימית שלנו מתרחבת כל הזמן. אנו יודעים יותר, משתוקקים יותר, המגנט האנרגטי שלנו מתעצם. ההוויה הפנימית שלנו משתווה לתדר האנרגטי של שדה הבריאה שנקרא גם השדה המאוחד או שדה המקור.
כשאנו מבקשים משהו מהמקור, ההוויה הפנימית הופכת שופעת יותר משום שאנו מבקשים מהמקור לפתוח את שערי השפע. הבקשה עצמה מאפשרת למקור להיענות ודרך זה להתרחב לתוך השפע שנמצא שם תמיד.
הבקשה עצמה משחררת את השפע.
הסיבה שההתרחבות הזו מתעכבת היא שאנו לא יודעים כיצד לעשות זאת.
יש לנו יותר מידי אמונות שמפריעות לנו בדרך. אנו מבקשים אבל לא יודעים לקבל.
אנו מבקשים, המקור נענה ואז אנו מתחילים להתלבט. אנו אומרים לעצמנו:
בעצם, אני לא יודעת אם אני באמת רוצה את הדבר הזה שביקשתי.
אני לא באמת מרגישה שווה או אולי אני בעצם כבר מאוכזבת בגלל כל מה שביקשתי ולא הגיע אלי עד כה. אני מבקשת אבל אין בי אמונה שזה יגיע.
אני גם מתוסכלת וכועסת על זה שאחרים קיבלו לפני ואני עדיין לא.
הפוקוס שלנו אינו על ההתגשמות אלא על מחשבות שמתנגדות להתגשמות. מחשבות של פחד מן ההתגשמות.
פעמים רבות אנו עסוקים במה שיש ולכן לא מאפשרים למה שחדש להופיע ולהתהוות.
למרות שכל כך הרבה כבר קרה מבחינה תדרית ולמרות שהתשוקה כבר הראתה לנו את עצמה ולמרות שכבר קיבלתנו את הניחוח של ההוויה החדשה שמתהווה בנו, אנו חוזרים למיינד ונהיים פרקטיים. אנו בודקים את הסיכויים. אנו בוחנים את הבעד ואת הנגד. איננו מאמינים בתשוקה שזה עתה התעוררה.
הסיבה שאנחנו לא מאמינים לתשוקה שהתעוררה היא שהתאמנו כל כך הרבה זמן בחוסר האמונה, במתן כוח לספק ואנו פשוט משתמשים במה שאנו רגילים.
כשאנו כבר כן מאמינים שמגיע לנו, שאנו ראויים, במקום להתאמן על התאמת התדר שלנו למה שאנו מבקשים, אנו מתאימים את התדר למה שיש ואז הדברים לא באמת יכולים להשתנות. אנו מקבלים עוד ממה שכבר יש לנו.
הדברים יכולים להשתנות רק בהתאמה לדברים להם אנו נותנים תשומת לב.
אם תשומת הלב שלנו נתונה לקיים- נקבל עוד מהקיים.
לא הגענו לכאן כדי להתאים את עצמנו למציאות, באנו לייצור מציאות חדשה. באנו לכאן כדי שהמרחב והזמן החומרי החדש הזה יהוו בשבילנו השראה להתחדשות.
כאשר אנו משדרים את הזרם האנרגטי של המקור שלנו, את אנרגית הרצון המקורי, את התשוקה – חוק המשיכה מגיב באופן מידי ועושה הכל כדי שהחזון שלנו, הרצון שלנו יהפכו למציאות.
עלינו להרפות מההרגלים הישנים ולאפשר למקור להניע את התהליכים בזרימה חופשית.
אם נסכים להיות עדים להתגשמות זרם המקור דרכנו. נהפוך עדים לכך שהתשוקות שלנו הופכות להגשמה שאותה ביקשנו.
התפקיד שלנו הוא להיות העדים ולא אלו שגורמים לזה לקרות.
אנחנו לא נכנסים לרכב ואז הופכים להיות המנוע שגורם לרכב לנסוע. אנו מבינים שיש כוח אחר שאחראי לזה. יש כוח שמפעיל את המנוע ואנו מנווטים את הדרך בעזרתו.
אנו בוחרים לאן אנו רוצים ללכת וחוק המשיכה הוא המנוע שמניע את התהליך.
האושר שלנו, ההגשמה, ההצלחה, קשורים לזה שנתרגל את התאמת התדר שלנו לדבר אותו אנו מבקשים – נכייל את התדר כך שיתאים לבקשה ואת השאר נשאיר לכוח הבורא העוצמתי שמהדהד מתוכנו למרחבי האינסוף השופעים כל טוב.
אנו מתבקשים להפסיק לנסות לגרום לדברים לקרות. אנו מתבקשים לאפשר להם להתגשם.